הפעם על האופניים, בין השדות של כיסופים – מצאנו דרך לדבר, לזכור ולרפא. מסע קטן של גוף ונפש, שמחזיר אותנו אל המקום ואל עצמנו.

שנתיים אחרי – הם חזרו לשטח שבו הכול התחיל. ביום השנה ל־7 באוקטובר, קבוצה של מילואימניקים ששירתו בעוטף בתחילת המלחמה החליטו לציין את היום בדרך אחרת.לא בטקסים ולא בנאומים, אלא בשטח , על האופניים במקום שבו לחמו לפני שנתיים, בקיבוץ כיסופים. הכול התחיל בערב, סביב מדורה שם שיתפו זיכרונות, כתבו לעצמם מכתבים לעתיד, ושוחחו יחד סביב סיר פוייקה חם. השיח היה אישי, כן ונוגע — בדיוק על הגבול שבין הזיכרון לחיים שאחריו. עם אור ראשון הם עלו על האופניים ורכבו את סינגל כיסופים , וחזרו באופן פיזי למקום שטבוע בהם...

שנה חדשה בפתח, ואנחנו רוצים לשלוח לכם ברכת לב חמה ולהגיד תודה על הדרך המשותפת שצעדנו יחד. השנה הזו אנחנו, דייב ואני, זוכים לחגוג עם...